הגיבורה מתרחקת, ולעתים פוסלת, את הערכים והמאפיינים הנשיים הארכיטיפיים שנתפסים בעיניה (או בעיני החברה) כחלשים, פסיביים או נחותים.

היא בוחרת לאמץ ערכים המזוהים עם הארכיטיפ הגברי (תחרותיות, הישגיות, לוגיקה, שליטה עצמית) ופועלת כדי להצליח בעולם המנוהל לפי כללים אלו.

הגיבורה מתמודדת עם אתגרים, מכשולים ואויבים חיצוניים. היא חווה הצלחה במבנים החברתיים ומשיגה הישגים והכרה בעולם ה"גברי".

הגיבורה מגיעה לשיא ההצלחה החיצונית המוגדרת לפי נורמות גבריות, אך מגלה שהיא אינה מרגישה סיפוק או שלמות פנימית.

מתעוררת תחושת ריקנות, שחיקה, אובדן זהות עצמית וניתוק מהנפש. ההישגים החומריים והחיצוניים כבר אינם מספקים משמעות.

הגיבורה נכנסת לתקופה של התכנסות פנימית, פירוק הזהות הישנה והתמודדות עם חלקים מודחקים של עצמה.

מבינה את החשיבות של החזרת ה"נשי" לחייה – אינטואיציה, רגש, יצירתיות, קבלת העצמי וחיבור לגוף ולקהילה.

הגיבורה מרפאת את מערכת היחסים שלה עם הארכיטיפ הנשי והאמהי, ומשלימה עם ההיבטים הנשיים שנזנחו בעברה.

היא משלימה גם עם הגברי הפנימי שלה, ומשחררת את התפיסה הדורשנית או ההרסנית של האנרגיה הגברית.

השלב הסופי שבו הגיבורה מאחדת בין הנשי והגברי בתוכה, ומגיעה לשלמות, אינטגרציה וזהות אותנטית ומאוזנת.